644 גולו דילו-טיבי גולן-מוסיקה צוענית-אולם ענבל ת"א644
צילומים-אלי ליאון
טיבי גולן ולהקתו הופיעו באולם ענבל בתל אביב בתכניתם "גולו דילו" שהנה תוכנית של מוסיקה צוענית.
גולן כיליד יוגוסלביה גדל בסביבה שבה שמע הרבה מוסיקה צוענית, התרשם וספג ממנה ולמד לנגן בחלילים .
בגיל 18 עלה לארץ ומאז הוא עוסק במוסיקה הבלקנית,הצוענית האותנטית והים תיכונית.
לפני כ 6 שנים הקים בהונגריה הרכב בשם"אודרוב"והיום הוא מחלק את זמנו בין נגינה בארץ לבין נגינה בהונגריה.
התכנית"גולו דילו"ששמעתי, אפשר לומר עליה שהנה שילוב של מנגינות צועניות,לחנים שחיבר גולן בעצמו ומוסיקה ישראלית.
גולן הנו וירטואוז בנגינה על סוגים שונים של חלילים .הוא מכשף את החליל הנשמע לו לכל מה שהוא יעשה בו בצורה מושלמת.
הוא הופיע בהרכב של שלושה נגנים שביצועם בכלים השונים היה מעולה אך לאור העדר תכניה מעודכנת לא אוכל לצערי לציין את שמם.
בנגינה באקורדיאון וחמת חלילים בכל אופן ,למיטב ידיעתי ,הופיע אורי וייס.
הנגינה כמקובל בנגינת מוסיקה צוענית היתה ללא תוים.
הקצב מהיר ומיוחד. יש במוסיקה זו גם שמחה וגם עצב הנובע מצורת חיי הצוענים וההתיחסות אליהם בעולם.
זאת מוסיקה שמנגנים אותה עם כל הלב ונותנים בה את כל הנשמה.
יש במוסיקה הזו כאמור הרבה שמחה, הרבה אילתור, הרבה מהלא נודע,מהמוזר והיא מאוד מלהיבה.
יש בה סילסולים רבים והשפעות רבות מהמוסיקה הבלקנית.
למוסיקה ששמענו קירבה מסוימת למוסיקה התורכית כי עוד מימי האימפריה העותומנית הצוענים שימשו כנגני התזמורות הצבאיות ונמשכו אליה.
אין למוסיקה זו זהות ברורה.
היא מושפעת רבות מהמקומות בהם הצוענים חיים כך שאין לדבר על מוסיקה צוענית כללית אלא בעצם מקומית שבכל מקום אימצה את מאפיני המוסיקה שם.
יש היום גל של מוסיקה צוענית בעולם וגל זה התקרב אלינו במהירות.אמנם בארץ אין צוענים . הם מרוכזים בעיקר במזרח אירופה אך גל זה מוצא כאן חסידים ואוהדים רבים.
המוסיקה שלהם מוצאת חן בעיני העולם אך לא האנשים עצמם.
כל מדינה מנסה להפטר מהם אך מאמצת בחום את המוסיקה שלהם.
תוך כדי ההופעה גולן סיפר על ילד מעורב יהודי צועני ביוגוסלביה ששאל את אביו האם הוא יהודי או צועני. לשאלת האב מדוע הוא שואל זאת ענה הילד כי הוא צריך לדעת כשהוא קונה משהו האם הוא צריך לגנוב אותו או לנסות להוריד מהמחיר...
הפרוש של "גולו דילו"בצוענית הוא שגעון מוחלט.
שמענו הערב ביצועים בהחלט"משגעים"יש מאפינים למה ששמענו.
היה קצב,היתה וירטואוזיות,מוטיב מסויים אולי חזר מספר פעמים אך בחן מבלי לשעמם ומבלי שאנו נרגיש את הענין.
שמענו להיטים בלקניים עממיים וכן מנגינות מקוריות שגולן חיבר.
זאת היתה חגיגה מוסיקלית של מוסיקה שונה.קיצבית,אותנטית מאוד המטובלת בסיפורים קצרים מפיו של גולן על חיי הצוענים,היחס אליהם והדעה הרווחת בציבור על אוכלוסיה זו.
זה היה מופע מלא חיים,שמח, מרומם את מצב הרוח ואתה יוצא ממנו מרוצה וצמא לשמוע עוד ועוד מוסיקה כזו.
לראות או לא לראות:מומלץ ביותר גם לאנשים שמוסיקה כזו אינה קרובה לליבם.
נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 14/5/2010 14:10
